<h1>ארחות חיים הלכ' חמץ ומצה סימנים מ"א—מ"ב</h1>
<h2>דף כט:</h2>
חמץ שנתערב תוך הפסח בין במינו בין שלא במינו אסור באכיל' במשהו אבל בהנאה מותר אא"כ היה דבר שבמנין כלומר כגון ככרות של בעל הבית שאם נתערבו בתוך הפסח במינו אסורין עירובן בהנאה איסור עולם שאין לו היתר אחר הפסח ואם נתערב קודם הפסח בין במינו בין שלא במינו לאחר הפסח מותר אף באכילה שלא קנסו ואסרו אלא החמץ עצמו אבל התערובת מותר לאחר הפסח. ואם נפל משהו חמץ ערב הפסח קודם שש בתוך התבשיל מותר באכיל' אפי' בפסח לפי שכבר נתבטל קודם זמן איסורו ושוב אינו חוזר וניעור לפי דעת הגאונים ור' האיי והרמב"ם ז"ל והרשב"א אסור לאכלו בפסח וי"א שבטל אפי' ברוב מפני שהיתר בהיתר בטל אפי' חד בתרי וי"א שאינו בטל אלא חד בששים אבל אם נפל אחר שש אסורו במשהו ואינו מתבטל. וכתב הר' דוד בר לוי ז"ל אם נתערב חמץ בתבשיל ביום י"ד משש שעות ומעלה והוא בפחות מששי' שאינו כדי ליתן טעם בתבשיל מותר ולא מבעיא שמותר ביום י"ד אלא אפי' בליל הפסח או למחר נמי מותר ולא אמרינן הרי עכשיו נכנס בזמנו שאוסר במשהו דכיון דנתבטל לפני זמנו אינו חוזר וניעור עכ"ל וכן דעת הראב"ד והר"י מקור' והר"פ ז"ל ומזה הטעם התירו בשר שנמלח קודם הפסח כמו שנבאר בע"ה והרשב"א ז"ל כתב בתשו' שהשיב לר' יוסף משנטאש הדר בעכו לפי דעת הגאוני' ז"ל אפי' חמץ מועט שנתערב בתוך מרובה אפי' באלף קודם הפסח אסור לאכלו בפסח. ור' האיי גאון ז"ל אסר יין שנמצאו בו ב' גרגירי חטה לשתותו אע"פי שרבו' הצרפתים מתירין כך אנו עושין כדברי הגאונים ז"ל בבשר מליח ובגבינה שנתגבנה קודם הפסח שלא נעשה בכלים הראויים בפסח ע"כ עיקר התשובה.
